יוצא מעץ

יוצא מעץצילום: ליאור סבו

 

יוצא מעץ

אריה ברקוביץ//  רענן חרל"פ // אוריאל מירון // מחמוד קייס // אבינועם שטרנהיים // יחיאל שמי
אוצרת: סמדר שינדלר
פתיחה: שבת 7 במרץ 2015 // בשעה 12:00
(נעילה: 30.5.2015)

 

מחשבות על עץ

אריה ברקוביץ / רענן חרל"פ / אוריאל מירון / מחמוד קייס / אבינועם שטרנהיים / יחיאל שמי

התערוכה יוצא מעץ באטליה שמי שמה את העץ במרכז ועוסקת בתכונות העץ כחומר אורגני ואורבני. פסליו של יחיאל שמי, המשלבים עץ וברזל, היוו את נקודת המוצא לתערוכה.
התערוכה משקפת דיאלוג בין עבודותיהם של ששה אמנים המציגים תפישות, היבטים ואופני טיפול שונים ומגוונים בעץ כחומר פיסולי. בחירתו של כל אחד מהאמנים המציגים ליצור בעץ, חומר מוכר, פשוט ונגיש, נובעת מנקודות מוצא שונות:

אריה ברקוביץ – משווה בין עבודותיו לחיי היום-יום. לדבריו "כל העולם בנוי מעץ ומתכת. העבודה עם צורה גיאומטרית מתועשת וגולמית כמו ידית של כיסא, שהושלכה כפסולת על ידי עובדי הנגרייה, זוכה בסטודיו בחיים חדשים" עבודותיו, המכונות נוף אורבני, יוצרות שפה המורכבת מצורות גיאומטריות מחוברות ודיאלוג בין חומרים קשים ורכים אשר יחד משרטטים נופים הנובעים מזיכרונות ילדותו.

רענן חרל"פ – בעבודותיו מייצג העץ את החומר עצמו. העבודות בנויות מקרשי בניין משומשים המשמשים לפיגומים. את החומרים הוא לוקח מאתרי בניין. במקום הזה הוא מתחבר ליחיאל שמי, שעבד בצעירותו בתפסנות. אולם בניגוד לשמי, שפסליו מבטאים את הצורה כצורה, בפסליו של חרל"פ פעולת הייצוג היא באמצעות החומר עצמו, ייצוג של דבר. דרכי העבודה שלו כוללות המרת נפחי מאסה, השטחה ופרספקטיבה. בעזרתן הוא יוצר אשליה ותחושה מתעתעת, אך יחד עם זאת מוכרת של נופי העיר.

אוריאל מירון – עבודותיו משקפות תהליך מתפתח ודינאמי של צמיחה. בדומה ליחיאל שמי, אשר התחיל את עבודתו על פסל ממה שהוא כינה "צורת האם", מירון מתחיל מגרעין צורני מרכזי. אולם מכאן ואילך ההחלטות על המשך היצירה ועל כיוונה מתקבלות תוך כדי תהליך העבודה. הבחירה בעץ חדש ומשומש, עם עדיפות ברורה למשקופים ישנים, כחומר גלם, מתאימה לעשייה מסוג זה בהיותו חזק, קל לעבודה, מתחבר לחומרים אחרים, ולובש ופושט צורה בקלות.

מחמוד קייס – עבודותיו עשויות מפיסות עץ טבעי וגולמי המודבקות זו לזו. חלקן מגולפות, ובחלקן העץ נותר כשהיה. קייס מטפל בעץ בעמלנות ובעבודת כפיים הכוללת גריעה מהעץ המודבק ושיופו. העבודות מתאפיינות בצניעות ובפשטות והן מייצרות מתח בין ערכים אסתטיים לבין נרטיב אישי, תרבותי וקולקטיבי; ובין עבודה ידנית לתעשייתית. קייס אוהב את הצבע המתחלף והגוונים השונים של העץ המעניקים לעץ, כחומר פיסולי, כוח רב. כאמנים אחרים בתערוכה, גם קייס קרוב אצל ענף הבנייה. "אני עובד עם אבא שלי כרצף. יודע ליצור יציקות ותבליטים. יש לי ניסיון מקצועי רב בתחום הבנייה וההרכבה".

אבינועם שטרנהיים – נמשך לעץ דרך השאריות שהוא מוצא ואוסף מהסביבה. הקסם עבורו מצוי ביכולת לשחק עם החומר המבטא עבורו את החיבור לטבע בד בבד עם הניתוק ממנו. "אני עובד לרוב עם אובייקטים שאני מוצא ברחוב, שאריות חומרים, חפצים זרוקים, פגומים, שאיבדו את מקומם בעולם, נזרקו וננטשו. זה כמו לאסוף מזכרות ולהחיות אותן מחדש – כמו לאמץ אותן – לטעון אותן בשימושיות מסדר מדומיין".

יחיאל שמי – עבור יחיאל שמי מיצג העץ את הפשטות; את המקום ואת השורשיות. לעומתו הברזל מיצג את התעשייתיות והאורבניות. בעבודותיו הוא מצליח ליצור מהות פנימית המשלבת עץ וברזל תוך כדי תחימת העץ בתוך מסגרת. קורות העץ ביצירותיו מהוות יסודות פיסוליים, בבחינת מרכיבים צורניים פשוטים, הנדרשים זה לזה.

סמדר שינדלר, אוצרת

'אריה ברקוביץ

'אריה ברקוביץ

רענן חרלפ

רענן חרלפ

אוריאל מירוןאוריאל מירון

מחמוד קייסמחמוד קייס

אבינועם שטרנהייםאבינועם שטרנהיים

יחיאל שמי

יחיאל שמי

תמונות מחלל התערוכה

IMG_6439 IMG_6440 IMG_6441 IMG_6448 IMG_6449 IMG_6452

מודעות פרסומת