צירוף לא מקרי

צירוף לא מקרי

צירוף לא מקרי

חליל בלבין I אבי סבח I שרון פוליאקין I יחיאל שמי 

אוצרת: סמדר שינדלר 

התערוכה "צירוף לא מקרי" ממשיכה מסורת של תערוכות שמפגישות יצירות של יחיאל שמי בתחומים ובמדיומים שונים עם העשייה העכשווית באותו מדיום או תחום. התערוכה הנוכחית מוקדשת לאסמבלאז'.

המונח אסמבלאז' הוטבע לראשונה בשנים 1953-4 על ידי האמן Jean Dubuffet. מקור המילה הצרפתית הוא ללקט – Assambler. באסמבלאז' יוצר האמן יצירת אמנות, בדרך כלל תלת-מימדית, מחומרים שונים, חלקם בצורתם הגולמית, כגון עץ, מתכת, זכוכית ובד, וחלקם כחפצים מן המוכן (ready made).

באופן זה הזהות והמשמעות המקורית של החפצים ושל החומרים נעלמת. אין אפשרות לדעת אם הגלגלים היו שייכים למכונת תפירה או למכונת כתיבה או שמא למיקסר. האסמבלאז' מנתק את החפצים מהיומיום ונותן להם משמעות חדשה. החיבור בין החפצים, פעם הוא מינימליסטי ופעם משתעשע. המשחקיות וההתכוונות היא בין הדברים ובין המוצגים שנאספים והופכים למכלול שאינו הומוגני, לאובייקט שלעולם אינו "שלם", וגם איננו מונומנטלי.

קיים דמיון בין קולאז' לבין אסמבלאז'. אולם מושגית, גבולות האסמבלאז' רחבים יותר, והכול פתוח. למרות זאת, החופש המוחלט יוצר מתח פנימי של ניגודיות המרמז על איזה צורך בגבולות.

*********

העבודה של יחיאל שמי בסגנון האסמבלאז' המסיבי תוך שימוש בפסולת ברזל ובברזל קרוע ובשלב מאוחר יותר בגרוטאות מן הים, התחילה במהלך שהותו בפריז. בעיצומה של תקופת העבודה בסגנון האסמבלאז', שנמשכה עד שלהי שנות השישים, כתב שמי: "על החוף מוטלים שרידי אוניות, אותות חריפים ומתמשכים של חיים ושל הרס טבועים בהם. אוניות שהיו שקועות במעמקי הים שנים רבות. כדי להעלותן מפוצצים אותן מתחת לפני המים. הברזל העבה, בעל כושר ההתנגדות החזק, נקרע, מתעוות, לובש צורות בלתי רצויות, כאילו עוצב בידי איתני הטבע. השוני המהותי בין צורות אלה לבין אלמנטים שבטבע, כגון האבן, האדמה, העץ, הוא בכך, שברזל זה עבר כבר תהליך תעשייתי – יציקה, עיבוד. התאמתו לפונקציה נעשית ברורה: הוא היה כלי, 'כלי שיט', ורוסק עד לאובדן זהותו. הברזל הוא מסיבי; מגעו עם הטבע הוא איתן. כולו מעיד על התנגדות החומר לפעולות כוחות חיצוניים. שלל הים הזה – וכל חומר אחר שידע גורל דומה – מציע עושר בל ישוער של צורות יסוד, אלמנטים תעשייתיים וצמחיים, אלמנטים של פנים סגור, עטיפת שריון מוטות שדרה – כל האלמנטים שאני מחפש כדי לבנות פסל;

שאין בו גיבוב של פריטים, אלא צירוף של אלמנטים השונים בצורתם עד כדי אנטגוניזם. אך עם זאת אלמנטים המשלימים זה את זה בגופו של הפסל, שהוא אחד, וחד משמעי. יתכן אמנם שהאלמנטים הם אובייקטים בזכות עצמם ובכוח עצמם. אך אינני רוצה להותיר בהם את משמעותם הראשונית, המצומצמת. אני רואה אותם כמילים המרכיבות משפט". (הדגשה לא במקור)*

_________________

*  י' שמי, "הערות לפסלי הברזל שלי", קו, 4 בינואר 1996, עמ' 58-47 

יחיאל שמי

שני חצאים של מוקשי-ים עגולים פתוחים, שבתוכם אלמנטים טכנולוגיים, מנעולים, כבלים וכיו"ב – "מחווה לאיש חלל".

שרון פוליאקין

האובייקטים הפיסוליים ששרון מציגה בתערוכה הם אסמבלאז'ים המורכבים מחפצים מצויים שנאספו, חלקם באטליה שמי, פורקו ונבנו שוב, מחדש, באופן אחר.
"שפופרות צבע מרוקנות, מכחולים שהתייבשו, עפרונות, קעריות לערבוב צבעים, מטליות ניגוב, שפכטלים, מכסים וכיוצא בזה. פוליאקין לא משליכה אותם החוצה, כפסולת מיותרת; היא רק מסיטה אותם הצדה, עדיין בגבולות מרחב העבודה, וממקמת אותם מחדש במעמד שונה … מחברת ומלפפת אותם זה לזה ויוצרת "אובייקטים" … מעין פקעות או צרורות שאינם ממש פסלים אך גם אינם חפצים".
(טלי תמיר, שדות הדלעות, הרפסודות והספרים – על העבודות החדשות של שרון פוליאקין)

חליל בלבין

קבוצת העבודות התחילה ברזידנסי בערד. התחלתי לעבוד עם שכבות של כל מיני חומרים בשאיפה ליצור תבליטים. זה משהו שלא מתקבל בציור. בעבודה דו-מימדית יש איזה חוסר סיפוק; יש משהו בתבליט בגבעות, במקומות הסתומים שהוא יותר מענג, ואין תענוג גדול יותר מעבודה בשכבות וכל מיני ניסיונות ראשוניים לעבוד על תבליט. זהו ניסיון לטפל בתווך בין פיסול לציור; מין תלת-מימדיות שטוחה.
פיסול של ציירים או ציור של פסלים.

אבי סבח

כך לשמש וכך לגרגר חול או כדור פרווה. כך לעצם, ענף או פחית דרוסה
כך לעין, עיוורת או רואה וכך לגוש פחם בתוך מוחה של מסיכה
כך לנייר עם סימנים עליו או שמיכה דהויה, וכך לבקבוק פלסטיק ונעל קרועה
משיכה וכוח משיכה.

אסמבלאז' עבורי הוא מנוחה מציור. הוא שוטטות ואיסוף ראיות לא מכריעות מהכבישים ומהמדרכות. אני מגיע לסטודיו עם אותן מציאות. מניח, מזיז, ומניח שוב. שם אחד על השני, חושב, בוהה, ונח. קם, מסתכל, מעשן, מזיז, מצמיד, הודף, זורק, מדביק ומסתכל שוב. מחכה לשמוע משהו, מין קליק שיכריז על סיום התהליך. מין אות או סימן שיאמרו "זהו, הגעת". אבל אין קליק ואין סימן, יש שרירותיות וגחמנות, יומרה, ערנות ועייפות. וכן, זה לפעמים מצחיק ולפעמים לא מצחיק, נזהר מבדיחות קרש וחושב על נשימה ותנועה.

חליל בלבין, הילד מצפון תל אביב, חול, אדמה, פיקות על בד, 30-25, 2017

חליל בלבין, הילד מצפון תל אביב, חול, אדמה, פיקות על בד, 30-25, 2017

אבי סבח, ערב ערב, 2017, הצבה תלוית מקום, מדיה מעורבת

אבי סבח, ערב ערב, 2017, הצבה תלוית מקום, מדיה מעורבת

שרון פוליאקין, מטריצה IV, 2016, מדיה מעורבת

שרון פוליאקין, מטריצה IV, 2016, מדיה מעורבת

יחיאל שמי, מחווה לאיש חלל, 1965, מצוף ימי, ברזל

יחיאל שמי, מחווה לאיש חלל, 1965, מצוף ימי, ברזל

תמונות מחלל התערוכה

00010002000300040005

מודעות פרסומת