הרחבות | הילה טוני נבוק באטליה שמי

הזמנה - הרחבות

7514ec17-4202-40e9-a4df-fa9c208d56ea

יחיאל שמי, קולאז'ים, 1975-1982, נייר על קרטון
הילה טוני נבוק   Q.E.D  , 2013, קולאז' (טכניקה מעורבת)

הילה טוני נבוק -- קולאז 2013הילה טוני נבוק

הרחבות // Extensions

הילה טוני נבוק באטליה שמי

אוצרת: סמדר שינדלר

הפסלת והרשמת הילה טוני נבוק מתארחת בגן הפסלים ובשני חללי התצוגה המהווים ביחד את אטליה שמי. היא מציגה תערוכה שבמרכזה התערבויות ביצירות הברזל של הפסל יחיאל שמי, בעזרת טכניקות של פיסול עכשווי המתאפיינות בהומור, בצבעוניות ובשימוש בחומרים זולים ויומיומיים; התערבויות המציעות התבוננות חדשה ומפתיעה בפסליו הקאנוניים של שמי.

שם התערוכה ופעולת ההרחבה מזכירים במשהו את המילה "הברה" (שם סדרת פסלים של שמי) או "הבהרה". בדרך כלל, בשיחה, כאשר מבקשים ממישהו שירחיב, זו בעצם בקשה להבהיר. הרעיון של התערוכה הוא אותה הרחבה, הבהרה.

העניין של הילה טוני נבוק בפיסול של שמי וההתבוננות שלה בו נובע, לדבריה, מתוך תחושה דואלית – מצד אחד, הערכה ופליאה אל מול הגודל והעוצמה של העבודות, המחויבות של הפסל לחומר ולדרך, כמו גם ההערצה לפיסול עמיד שנשאר לנצח. מצד שני, האמנות של נבוק עצמה מודולרית ומתפרקת, ומתייחסת באירוניה וחשד למבנים מונומנטליים, מודרניסטיים, חסרי ספק. לכן, המפגש העוצמתי עם שמי, עורר בה רצון להשתלב בעבודות, לקרב אותן אל הצופה, להפחית את המוחלטות והרצינות שלהן; להוריד את הפיסול לרמה יומיומית.

התערבויות הפיסול בתערוכה מתבססות על שימוש ב"שמשונית" – חומר כירוי זול, הנפוץ מאוד במרחב הציבורי הישראלי כאמצעי לתיחום איזורי הסעדה זולים. צבעי השימשונית הם צבעי יסוד עזים ופשוטים. צבעוניותם בולטת. הבולטות אמורה לייצר בידול, קונטרסט. החומרים עצמם פלסטיקיים ובעלי תחושה סינתטית. נבוק עבדה עם חומר זה בעבר בעבודות הפיסול והוידאו שלה.

השימשוניות הן כמו דף שנפתח, ושבאמצעותו מעניקה האמנית נפח אשלייתי למבנה, מסה שאפשר להעלים ולקפל תוך דקות. כך, מתוך העיצוב ההמוני המוכר לעייפה, מחלצת נבוק נראות של מופשט. לפתע, הריבועים בחלונות השקופים של השימשונית, הנפוצים בישראל בפיצוציות ובבתי קפה במרכזים מסחריים, מחזירים אותנו למחשבה פורמליסטית ולא למחשבה פונקציונלית.

בעזרת קונסטרוקציות המתכת הדקה והשימשונית, יוצרת נבוק מרחב חדש לפסלים שבאטליה. היא מרחיבה והופכת אותם לכדי "סביבה" המזמינה השתהות של צופה בתוכם. המפגש הטעון בין המתכת הכבדה והגברית של שמי, המכילה עקבות אורגניות של זמן, לשימשונית הקלה והארעית שמציבה נבוק, מאיר מחדש את הפיסול המופשט של כל אחד מהם, ומעלה שאלות על מקום, זמן ופיסול ישראלי.

ההרחבות וההתערבות של נבוק בפסליו של שמי, ממשיכות את התנועה שזיהתה האמנית בפסלים. ההרחבה נמצאת גם בתנועה וגם בצורה הקיימת, תכונותיו הפורמליסטיות של הפסל הועצמו והתנועה הוארכה מתוך הרמוניה.

המבט שמציעה נבוק מול הפסלים של שמי הוא מבט משתהה. ההתערבות הפיסולית מאפשרת לצופה להתקרב אל הפסל, להתבונן ביופיו, בחספוס ובפגמים; להתקרב אל הפסל בגובה העיניים, ולא להתייחס אליו כיחידה מושלמת, מוחלטת וסגורה.

המהלך בתוך האטלייה, בחלל הפיסול, שונה. החשכת החלל, השימוש באופני תאורה נפוצים כמו גרלנדה ומנורות ניאון, וכן הצבת כסאות כתר פלסטיק פשוטים (המזכירים דוכני אוכל מהיר ופיצוציות) הביאו אל חלל הפיסול חוויה עירונית מוכרת של כניסת המרחב הציבורי – החוץ – אל תוך המרחב הסגור – הפנים.

בחלל הפנימי של האטליה – חלל הציור – מוצגות עבודות על נייר. זהו מפגש בין קולאז'ים שיצר שמי לקולאז'ים של נבוק, המוצגים זה לצד זה באופן שממשיך להדהד את החיבור והשוני בין העבודות של אמנים, אשר פער של שני דורות חוצץ ביניהם.

שמי אימץ את שפת הקולאז' באמצע שנות השבעים. המדיום הקולאז'י העשיר וחידד את "מילון הצורות השמי". הוא הבליט את העיסוק של שמי במתחים, במשקל שבין הצורות, בעירום החומרי, בחיבור, ובסיסמוגרפיה הקווית הרגישה של הגבול הקרוע.

רעיון ההרחבה בא לידי ביטוי גם כן. קיר הקולאז'ים הוא מעין אינסטליישן, קיר שכולו עבודה אחת חדשה, שנוצרה משילוב בין שני גופי עבודות בעלי דינמיקה פנימית.

במרכז חלל הציור בולט לא רק קיר הקולאז'ים המדגיש את הסטודיו, אלא גם פס השימשונית הירוק, המחזיר את הדיבור בין חוץ לפנים, הפעם בכיוון הפוך.

—————-

הילה טוני נבוק היא בוגרת תכנית לימודי ההמשך של בצלאל (2009). זוכת פרס גבעון מטעם מוזיאון תל אביב (2011),  ופרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות (2012), וכן מלגות מטעם מפעל הפיס (2017 -2014) ועוד.

ב-2016 השלימה שנת שהות בתוכנית שהות האמן ארטפורט.

נבוק מציגה בחללי תצוגה רבים בארץ ובחו"ל. תערוכות יחיד נבחרות כוללות את: גלריה KM ברלין (2017), המרכז לאמנות עכשווית, תל אביב (2015), גלריה נגא תל אביב (2013), מוזיאון חיפה לאמנות (2010) גלריה לוקאל 30 ורשה (2010).

נבוק נמנתה על עורכיו של מגזין האמנות "פיקניק" בין השנים 2007-2011 ובמסגרת זו אצרה במשותף את הביאנלה השניה לאמנות בהרצליה (2009).

לאחרונה ראה לאור ספר משותף לה ולסופר יונתן רז פורטוגלי – "אם כרגע מה שבוער בך זה פילאטיס בזה את צריכה להתמקד" (הוצאת "לוקוס")

———————————————————————–

צילומי קולאז'ים: האמנית
צילומי פסלים: טל ניסים

003004הילה טוני נבוק , 2013, -קולאז' טכניקה מעורבת

יחיאל שמי פסל ברזל, 1990
הילה טוני נבוק הרחבות 01- סגירת חורףיחיל שמי -ברזל 1990 הילה טוני נבוק -הרחבות 01 סגירת חורף צלם טל ניסים

יחיאל שמי, הברות, 2000 – ברזל
הילה טוני נבוק הרחבות 02 – תצפיתextensions_02_d_hilla_toony_navokיחיאל שמי ברזל 1990

יחיאל שמי, עובדה III , 1995, ברזל
הילה טוני נבוק, הרחבות 03 – סוכךextensions_03_hilla_toony_navok

יחיאל שמי, הברות, 1980, ברזל
הילה טוני נבוק, הרחבות 04 – חצרextensions_04_a_hilla_toony_navokextensions_04_b_hilla_toony_navok

יחיאל שמי, פיסול קטן , 1997
הילה טוני נבוק, הרחבות 06 – מסיבת גןextensions_05_hilla_toony_navok

יחיאל שמי, פסל ברזל, 1996
הילה טוני נבוק, הרחבות 05 – מפגש שמיextensions_06_a_hilla_toony_navokextensions_06_c_hilla_toony_navok


קישורים:

אתר הילה טוני נבוק
ד"ר סמדר שפי, בלוג החלון, על התערוכה
שוש גרץ, ערב רב, המלצת השבוע
מיטל רז, טיים אאוט, על התערוכה
דנה גילרמן, YNET, עשי לך פסל
"ארט דיאלוג" סרטון קצר על הילה בתערוכה
דוכי כהן, מקור ראשון עבודה בשיתוף

מודעות פרסומת