על יחיאל שמי

shemi21

יחיאל שמי ‪/‬1922 – 2003 ‪/‬

"אמרו שאתה חייט. באת והבאת עמך חומרים: ברזלים של אנייה זרוקה. קרש צף מן המים. ברזל חלודה שרואים את הקיר ולא רואים את הפסל. אמרת: תנו לו לדבר! לעומד על הקיר: למה החומרים לא יהיה להם פה? למה להם להיות פה, ופסל לאחרים? הלא יש להם נשמה קרבית משלהם?"
אבות ישורון, אדון מנוחה 1986

יחיאל [שטיצברג] שמי גדל בחיפה, סמוך לים, בשכונת בת גלים; בוגר בית ספר "הריאלי"; למד ציור אצל פרופ' קונרד הניך מהטכניון, התחבר עם הצייר יוסף זריצקי ולמד אצל הפסל יצחק דנציגר בתל אביב.
בהיותו בן 17 הצטרף למקימי קיבוץ בית הערבה. בשלב יותר מאוחר התיישב עם חבריו בקיבוץ כברי, בגליל המערבי, שהיה לביתו לאורך כל חייו. שמי עסק באמנות באופן מלא ונאבק על הכרה בעבודת האמן בתוך הקיבוץ. היה מעורה בחיי המשק ונשא בתפקידי מפתח שונים תוך שמירה על מקומה המרכזי של האמנות בחייו.

Scan

///
מחשובי הפסלים והציירים בארץ, זוכה פרס ישראל לפיסול.
שמי נמנה עם אמני קבוצת "אופקים חדשים" (1952-1963) והשתתף בכל תערוכותיה. צעדיו הראשונים היו בפיסול באבן ובעץ. בשנת 1955 החל לפסל בברזל. המעבר לברזל בשנות ה-50 והורדת הפסל מהכן, היו גם המפנה והמעבר מפיסול פיגורטיבי לעיסוק במופשט. מהלך זה היה פורץ דרך בתחומו והפך אותו לאמן מרכזי באמנות הישראלית.
מאז שנות ה-60 יצר שמי פסלים ציבוריים רבים, ביניהם האנדרטה "פסל ים" (1967) בחוף אכזיב שנוצרה משרידיה של אוניית המעפילים "פטריה".
פסליו מוצבים במקומות מרכזיים ברחבי הארץ. ביניהם: 'אב ובנו' בקיבוץ חוקוק, תבליט הכניסה והרחבה בתיאטרון ירושלים, אנדרטה לזכר חללי חטיבה 8 בכניסה לשדה התעופה נתב"ג, בטכניון בחיפה, בכניסה לבסיס חיל האוויר בתל נוף, בספריה המרכזית של אוניברסיטת תל אביב, בסמינר הקיבוצים, בית יגאל אלון בגנוסר ועוד.
///

Scan 5

///
שמי הגדיר את תוכן הפיסול שלו כ"נטו" ולא חדל לבדוק חומרים חדשים, לחקור ולהתמודד עם בעיות של צורה וכובד, בחיפוש אחר שפה פיסולית ודרך ביטוי אישית.
בשנות ה-70 החל ליצור הדפסי אבן ותחריטים ומסוף שנות ה-80 החל לעסוק בציור בשמן ובאספלט. בשנות ה-90 העמיק את עיסוקו בציור.
פעילותו האמנותית של שמי נפרשת על פני תקופה של למעלה משישים שנה. הוא פעל בסוף השישים בפריז ובשנות השבעים בניו-יורק. עבודותיו נרכשו לאוספים חשובים ובהם המוזיאון לאמנות מודרנית ה- MOMA, אוסף הירשהורן בוושינגטון והאוסף של המוזיאון לפיסול Storm King Art Center בניו יורק.
שמי הציג באופן סדיר בגלריה בטי פרסונס, ניו יורק. בארץ, גלריה גורדון בניהולו של שעיה יריב הייתה גלריית הבית שלו במשך שנים.
///

szeht
שולחן הציור