פסל קיר, ברזל, 1960
פסל מסגרת, ברזל, 2001
פסל מסגרת, ברזל, 2001
///
האמנות השתחררה מהצורך למלא צרכים חברתיים וציפיות למסר או סמל.
האמנות פתוחה לצורות וקונספציות שאינן קשורות בהכרח עם מוסכמות העבר.
בעבודה עם הפסל אני מתחיל "”מהתחלה" מאלמנט ראשוני שצריך להיות "בהריון”, טעון בערכים ובאמירות, הפסל יגלה ערכיו במילואם לכשיגיע למלאות ולאמירה שלמה ובהירה.
הערכים הרוחניים הם מטרת האמן, המוצאים ביטוי באמצעות החומר.
מתוך: "על אמנות במאה העשרים אמנים ואמנות", ניו יורק, 1985
///
///
אני מתחיל מצורה נתונה, שהיא צורך-האם. צורה זו מספקת לי נתונים לצורות נוספות – להמשך. תהליך היצירה הוא כולו אורגאני. הצורות מצטרפות לצורת-האם בסינתיזה, ללא תכנית מותווית מראש, בלא שאראה את הנולד באורח מוגדר וסופי.
הגוף ההתחלתי תובע את המשכו. תוך כדי עבודה לובש הפסל את משמעותו … העבודה על המוטיב הראשון ועל כל שלב נוסף בתהליך ההרכבה וההעשרה חייבת לזמן לי הפתעות, תגליות והמצאות; רק אז תובהר לי משמעותו.
יחיאל שמי, 1965
מתוך: גילה בלס, “אופקים חדשים", 1980
///
אטליה שמי 