כלים שלובים
יחיאל שמי, שמואל פאר, רמי ארמה, עידן ארז
5.4.15 – 4.6.15
מרכז אמנויות ע"ש ברר, מעלות תרשיחא
"כלים שלובים" – יחיאל שמי, שמואל פאר, רמי ארמה עידן ארז
יחיאל שמי (1922 – 2003) חלוץ פיסול הברזל המודרני וחתן פרס ישראל לאמנות הפיסול תשמ"ו. שמי פילס וביסס את דרכו האמנותית מגיל צעיר, למד אמנות בפריז בשנות ה-40 ושב אל קיבוצו כברי מתוך בחירה ורצון לשלב את האידאליזם הקיבוצי עם עשייה אמנותית פורצת דרך. בתחילת דרכו עבד שמי בחומרים מסורתיים קלאסיים – אבן ועץ, ופסליו היו בעלי זיקה פיגורטיבית. מאמצע שנות ה-50 פונה שמי לעבוד ולחקור את חומריות הברזל והאפשרויות הגלומות בו. המעבר לעבודה במשטחי ברזל, מובילה אותו לפיסול אבסטרקטי – מופשט. יצירתו של שמי, נותנת ביטוי לתפישה אמנותית הרואה עצמה כ"חילונית", משוחררת מהשתעבדות לתוכן מסוים כמו 'קדושות' וסמלים, הפסל אינו ניצב על הכן, והחומר עצמו, הוא, הוא האמנות הנקייה והטהורה. סגנונו הבשל של שמי מתאפיין בצורות גיאומטריות, הנשענות על האמנות הקונסטרוקטיבית, לצד השפעות הפיסול המינימליסטי. בשנים אלו זכו פסליו לתהודה ציבורית נרחבת, משוררים כמו: אבות ישורון, רוני סומק הגיבו אליהם בשירים, והסופר/אמן עמוס קינן תיאר את הפסל "הברות תפן" כ"ביטוי החזק ביותר באמנות הישראלית". לצד הפיסול, עסק שמי לאורך השנים גם ברישום, קולאז'ים, הדפסים ועבודות על בד. בהקדמה לספרו "ניירות יחיאל שמי", כותב העיתונאי והאמן מאיר אגסי על מכלול עבודתו של שמי: "אם הפסלים הם התמצית המורכבת של העשייה, הזיכרון, ההתנסות בנוף […] הרישומים הם מכתבים ופתקים אינטימיים של פסל אל עצמו. אם הקולאז'ים הם הפיסול בדו- מימד- ההדפסים הם תמצות, זיכוך והקשחה בו-זמניים של הפיסול; ולבסוף, הציורים הם המטמורפוזות של שחרור מאוחר, מעין חיבור אוטוביוגרפי מתומצת של כל ההתנסויות האחרות […] ". התערוכה "כלים שלובים" מנסה לגעת במגוון היצירה ה"שמית". יחיאל שמי, יצר שפה פיסולית חדשנית, היה אדם בעל אישיות עוצמתית וקסם אישי. הוא השאיר חותם ייחודי על האמנות המודרנית הישראלית. התערוכה הנוכחית מציעה התבוננות ראשונה ביצירותיו של שמי כהשראה ליצירות משל שלושה אמנים ששימשו כאסיסטנטים בסדנה שלו בפרקי זמן שונים: שמואל פאר, רמי ארמה ועידן ארז.
שמואל פאר, הגיע לעבוד לצד שמי כאמן מנוסה ומגובש בשנים 1993 – 1997 . נושאים מרכזיים ביצירתו עוסקים בחיבור שלו למקום היות שורשיו – בית, עץ, אדמה ונוף. עבודותיו צמודות הקיר עשויות משטחי ברזל, וצורתן הגיאומטרית חתוכה לתבניות כתמיות מסיביות. מדברות בשפתן עם עבודות הקיר השטוחות עשויות הברזל של שמי. שניהם מחוברים בעבותות למקום יצירתם אדמתם-ביתם. ה"בית" משמש מוטיב מרכזי בעבודותיו של פאר, בית במובן הסמלי, המטפיזי, ללא הגדרת מקום וזמן. אפשר למצוא את הבית הפרוש על הקיר, מקושט בעדינות רגישה בפרחי מתכת. ומנגד, ניצב הבית על רגלים דקות כמגדל אוורירי, בעל קווי מתאר דקיקים, תלת מימדים. רישומי הברזל של פאר יוצרים דיאלוג בין הדו מימד לתלת מימד. קלילותן מרחפת בעדינות בחלל, ומחפשת אינטימיות שקטה ומקבלת.
רמי ארמה, עבד כאסיסטנט של יחיאל שמי בשנים 1993-1995, בשנים אלה גם סייע בהקמת תערוכתו במוזיאון הפתוח תפן. ארמה, שחי באותה תקופה בבית העמק, (בשכנות לכברי), חבר לעבודה לצדו של שמי בתחילת דרכו האמנותית. השפעתו של שמי ניכרת ביצירותיו המוקדמות של ארמה. בציוריו ניתן להבחין בשכבות הזפת המבצבצות מבעד למשטחי הצבע הכרומטיים, והמינימליזם המופשט ניבט מהם. גם בציוריו של ארמה מופיע הבית כמוטיב מרכזי, בית כקשר קיומי, ובית הנשלף מה"גינזך" הפרטי שלו. ארמה כשמי, משתמש בציוריו בצבעי אדום וכחול, אלא ששמי עושה הפרדה בין הצבעים וציוריו בעלי גוון אחיד. פסליו האחרונים של ארמה, עשויים ראשי אבן ללא פרטי הפנים (דמויי מסכות), בשילוב חתיכות ברזל המכסות את אזור העיניים, אוזניים, האף והפה, והם מבטאים את התמודדותו ופרידתו מהחיים.
עידן ארז, בן כברי, צעיר ואחרון האסיסטנטים שעבד לצד שמי בשנים 2000 – 2002. ארז חיפש את דרכו באותה תקופת זמן בה נוצר החיבור והקשר עם שמי. ההשפעה הראשונית הייתה בעצם בחירתו של ארז בלימודי האמנות ולאחר מכן בבחירה ללכת עם האמנות כדרך חיים. ארז גדל על פסליו של שמי. אפשר לומר שעבודותיו הן של צייר שחושב פיסול. ניתן להבחין בהפשטה הגיאומטרית, תוך אחיזתו בפיגורה שתאפשר לו לערום עליה את אנרגית הציור שלו, סוג של ניו-אייג'. ארז משקיע מאמץ רב בציוריו, הוא עובר מעין תהליך מדיטטיבי, המוליך אותו לעבר האבסטרקט תוך שילוב דימויים סוריאליסטיים מורכבים המנסים לומר משהו מוגדר, אך אינם מנסים לספר סיפור. בציוריו נוצר איזון במתח שבין רישום קווי למשטחי הצבע, כובד הצבע לעומת החלל הריק, הלבן. נדמה כי בנסיון לפתור דילמות פיסוליות כמו שאלות של מתח ואיזון תוך שמירה על המסה שלא תקרוס ויציבות מול תנועה, מטופלות בהשראת העבודה לצד שמי שעוסק בשאלות דומות: ייצוב תוך נסיון לאזן את המסה, למשל בסדרת "הברות".
בעבר רכשו אמנים צעירים מיומנויות רבות תוך כדי עבודה לצד ועבור בעל מקצוע- רב אמן מיומן. כיום, סיוע לפסל ובעיקר בתחום הברזל הנו כורח קיומי עבורו. התערוכה באה לתת מבט אחר/חדש על עבודתם הסינרגית של האמן הבכיר ושוליותיו. פאר, ארמה וארז, שסייעו לשמי לתת לחומר צורה ומשמעות ניזונו בהשראתו מהעבודה לצידו. הדיאלוג ביניהם היה שם מעצם הנוכחות גם ללא מילים. כל אחד יצק את תכניו בעבודה המשותפת ובכך נוצרה הסינרגיה המשולה למתרחש במיכל הכלים השלובים.
אטליה שמי 